Does OPEN SPACE = OPEN MIND?

יצא לכם לשבת פעם בסלון ולהרגיש כאילו שאין לו אמא ואבא שמכילים ומחבקים אותו?

או... לשבת בפינת אוכל ולהרגיש שאתם יושבים על אוטוסטרדה בrush hour?

ומה קורה כשמפתיעים אתכם בביקור והמטבח רחוק מלהיות מתוקתק ומסודר?

כבר שנים שהמונח OPEN SPACE הוא די טאבו לגבי תכנון מרחב ציבורי בבתים פרטיים,  אבל OPEN SPACE הוא בעצם שם של מגוון אלטרנטיבות תכנוניות כשכל אחת מהן מייצרת השפעה אחרת ברמת התחושתית שלנו במרחב.

אנחנו יכולים לייצר OPEN SPACE בדרגות "OPENNESS" שונות וזה כמובן בהתאם – אלינו. בהתאם מדוייק ומיטיב לצרכים האישיים שלנו הן ברמת הפרקטיקה אך לא פחות מזה ברמת הצורך הרגשי שלנו מהמרחב והסגנון האישיותי שלנו.

רוצים דוגמאות?

נתחיל מהדוגמא הקלאסית – 

חלל מלבני – תכנון טורי. ועדיין כל אלמנט מקבל את המקום שלו. אין אלמנטים “צפים” במרחב וגם דרכי המעבר לא “פורצות” בתוך הפונקציות אלא נפתרות על ידי קיר אחורי שתומך ובמקביל מייצר הכלה לסלון.

נעלה מעט בדרגת ההפרדה – 

חלל פתוח במבנה מדורג ושימוש במחיצה שאינה בנויה (רהיט פתוח). מייצר מקום “מוגדר” יותר לכל חלל אך עדיין שדה ראייה פתוח על כל החלקים. 

ונעבור לרמת הפרדה יחסית גבוהה - 

כל אלמנט מקבל את הנישה שלו. במצב כזה צריך לדאוג לנושא המעברים בין חלל לחלל  למשל כאן, הסלון הופך להיות נתיב מעבר מרכזי בבית. האם הייתם נהנים לשבת כאן לשיחה כנה או לנוח מול הטלויזיה?

הסביבה שלנו בעלת השפעה ישירה ועמוקה עלינו. לא כדאי שנשתמש בה ככלי מיטיב?

כשאתם ניגשים לתכנן את המרחב בבית, נסו לפרק את המושג המפוצץ OPEN SPACE לאלמנטים שיעזרו למתכנן ולכם להבין מה באמת תרצו לחוש ולהרגיש במרחב. 

אם נהניתם מהבלוג הזה, אשמח ממש שתעזרו לו להגיע לכל מי שהוא נחוץ לו.

ליאור